א. מה שקורה לפעמים לוקחים כל מיני נושאים לדיינים(כביכול) וטוענים על כל מיני עבירות שעושים שדיין פלוני התיר שלמרות שזה אסור על פי חוק זה מותר על פי ההלכה ולכן גם מותר לעשות את זה בדרך חוקית אחרת, ואגב זה נראה לי יותר דיינים בשביל "הקלות" להרוויח כסף מאשר גם לקיים מה שההלכה אומרת. והדבר מאוס מאוד על הפשעים שקרו, מאז שהתחילו להתיר לפרוץ את החוק פשעים כלפי אנשים תמימים ולא ברצון הציבור בכלל, ולא על פי ההלכה בכלל. ותפסתי הרבה מאוד שטויות שנאמרים מאחורי הקלעים לדוגמה: והדבר שאני מוחה עליו בתוקף: אין מקום להתיר למישהו לשקר בגלל שהוא חושב שהוא צודק, ואין מקום "להיתר" כשהיתר על חשבון צד שני ובגלל שהארכתי בנושא במקומות אחרים ואין זה המקום לפרט הכל ויש לי עוד הרבה מה להאריך באופן מסודר ( ויש כלל ואהבת לחברך כמוך כלל גדול בתורה,והפירוש של הלל: אל תעשה לחברך מה ששנואי עליך (כשאני יחשוב על עצמי באותה סיטואציה ולהתבונן על הכלל הזה יעזור יותר להימנע מעבירות) ולפעמים אני תופס איזה פסק מקולקל שיכול לפגוע באופן קשה בבנאדם אחר, ומתירים כי לדעתם זה הלכתית נכון, לא מדבר לפי איזה פוסקים ולא מדבר למה מותר לדעתם לעבור על החוק. אבל עד שלא מעמידים להם משל שבו נראה אותכם מתירים את העניין עם הדבר עליכם ממש רק אז מוצאים את הסיבות ההלכתיות למה זה אסור עד אותו רגע שכשהם קולטים שהדבר יכול להעישות עליהם ממש, הם בטוחים לחלוטין ב100% שהדבר הלכתי , לחלוטין ועומדים על זה. ואחרי שעושים להם בתור משל לא באמת דבר זהה הלכתית אחד לאחד, מוצאים הרבה סיבות למה זה אסור לחלוטין על פי ההיתרים שלהם. לדוגמה : א. האם אתה יכול לתת למישהו לשקר לחוק, שישקרו שהעברה בנקאית פלונית, מישהו משקר בה שלא באה מיוחאי כהן על פי רב. א.שדן לבד בממונות שהכסף לא שייך לפלוני וגם יתירו והפלוני לוקח בלי להודיע כי יש לו פסק רב (האם תסכים שזה יהיה אצלך ויש לפעמים טענות הפוכות שיפרכו את הפסק{כמובן יש לו היתרים הלכתים לדון שלא בפני ו... אבל שזה על עצמו מוצא הפרכה לכל ההיתרים}). לכלוא מישהו אם עשה מעשה אסור על פי חוק בדרכים עוקפות על ידי ההלכה ובנוסף כנראה אם מתירים לעבור על החוק ולשקר ככה יתירו גם לכלוא מישהו שעשה עבירה על פי ההלכה ולא על פי חוק מכל מיני סיבות: (וגם ידונו באותו אופן שדנו אחרים אחד לאחד, על פי אותם היתרים הלכתיים לדון שלא בפני... ובלי עדויותם כשרות,ואם זה שעת הדחק? מזה שעת הדחק לדעתך?(לפי המקרים שדנת) לפעמים אותו היתר על הכל רק במצבים שהם התירו הלכתית) ואז ימצאו פסולים ואני אומר הפריצות בהלכה שתהיה אם יאפשרו למישהו לשקר פעם אחת בסוג כזה של מקרים לא משנה במה וכבר היו דברים כאלו תהיה עד מעל הראש וגם יבאו לדון שלא בפני האדם כי גם לזה ימצאו היתר ולבסוף רב המכשול לישראל לעשות רע לחפים מפשע (והיה כי יקרא אלי...ובגלל הפשע החמור ירבו בתפילות) וירבו הפשעים בנושא ולתת היתר לשקר ולכלוא שלא בפני, וגם מי שמכיר את הנושא יודע על כמות הדיינים (אם זה מהרבנות ושלא מהרבנות באופן רשמי אלא פנו אליהם גורמי ממשל ועושים להם דינים, שחשבו על עצמם שיכולים לדון על פי איזה תנאים והוכחות שנתנו להם ולבסוף הכל יצא שקרי והקולר על צווריאם, וכמה יכול להיות נפוץ שדיינים , ינסו לקחת על עצמם על פי איזה סברא את היכולת לדון שלא בפני האדם ולחשוב שהדין צודק ויתבדו, וגם לא ינהגו על פי דין ויש הרבה דברים ... בגלל חזקה , ריבוי מקרים וק"ו רוב(בקצרה חלקית): חשד על הבכור חשד לרועה בהמות דקות על הגזל , דמאי,גיטין "בפני נכתב..." ובכל אחד מהם אי נאמנות היא רק בדבר מסויים ולא על כל התורה, בפשטות בגלל שראו שהדבר הזה פרוץ , ולמה אם כהן חשוד על הבכור לא נאמר שהוא חשוד לכל התורה בגלל שיש חשוד לעבור עבירה אחת, והתשובה שלי בפשטות בלי שעיינתי בנושא שראו חזל שהעם לא מצליח לעמוד בדבר הזה (באותו מקרה), והיה מקום לגזור רק עליו שבזה הוא חשוד ובזה אינו נאמן ולא על כל המעשים שלו וכן כסף לבדק הבית שניתן לכהנים בבית המקדש ולא נחשדו על עבירות אחרות בפשטות ועל כל פנים בעם הארץ וודאי שהחשד הוא על חלק מהמצוות ויש עוד הרבה ,ואל תבאיני לידי נסיון ואני אומר בפשטות מנסיון רב השנים שלא שייך לא להישען על החוק לחלוטין ולנסות לקבוע דבר מנוגד לחוק שהוא כביכול על פי ההלכה (אלא אם באמת הדבר לא על פי ההלכה למחות מחאה ציבורית עד שישנו את החוק, אני לא אומר חלילה לעבור על ההלכה, אבל בתור אדם שעמד בראש השב"כ ראש המוסד לבטחון לאומי לארה"ב ושומר תורה ומצוות לא צרכתי לעבור על החוק לזכרוני, ובמקומות עליונים שהגעתי למלכות והיו איזה חוקים שאינם על פי תורה והעם בחר בי שניתי אותם על כללי הדמוקרטיה על ידי בחירות) ואם אניבמקומות שלהם הגעתי לא עברתי על החוק והייתי האדם השומר תורה ומצוות ראשון בתפקיד וגם עזרתי לאחרים לנהוג על פי תורה, אני בטוח שכולם יכולים לשמור על החוק ולא לעבור חלילה על התורה, ואם מספרים סיפורים אחרים כנראה שהם משקרים לפחות קצת ומחפשים בעיקר את טובת עצמם על ידי ההלכה ובו נראה שיתאמתו על הדברים בפומבי את הדברים בפומבי,ולכן אחרי שיחביאו את הפרטוקלים הפסקים והעדויות הצילומים שהיו באמת אז יתבדה "הנסיון לומר שהסיבה שעושים דברים כך זה בגלל הלכה" אלא בגלל טובת עצמם במסגרת כזאת לא בגלל שההלכה מכריחה שכך יהיו הדברים ועוד הרבה עבירות מסביב ההלכה לא נוגדת לחוק בכל כך הרבה מקרים , ויותר בטוח לכל האזרחים כם השומרי תורה ומצוות להסתדר עם החחוק ואיפה שיש מיעוט חוקים שסותרים להלכה הם כשהעם ירצו הם ישנו לעצמם. (. רק על ידי החוק והגורמים הרשמיים היינו על ידי חוק בכנסת ולא לאשר לעבור על החוק על ידי "דין" מאחורי הקלעים והעמדת הדברים בצורה אחרת בגלוי על פי חוק ודברים רעים כאלו , ואין סיכוי שלא יצאו מיזה פשעים על פי ההלכה ולרוב וכך היה בעבר אצל תלמידי חכמים שהיו גדולים. ולכן עד שלא יהיה חוק מסודר שיסדיר את ענייני ההלכה(ויש לזה מקום), אין מקום לנסות לעשות משהו שנגד החוק בטענה שהוא על פי ההלכה, ואולי רוב הדינים שעשו את בזה היו לא רק לא צודקים כלפי האנשים נפרצו הרבה גדרות הלכתיים(של כללי הדיון בשביל לרצות את הממשלה) ואין דרך לעצור זאת, ולכן אני תמיד אמרתי להישען על המסגרת החוקית כי יש לה כלים לפקח על כל הדברים ולבדוק בדיוק מי עשה ומה וגם לטובת הציבור שאינו שומר תורה ומצוות והליכה על פי חוק היא מעשה ישר והפוך הפוך מצד חילול ה', וכן מצד שהנציגים הם בבחירת העם אין מקום כלל ללכת נגד כמעט חוץ מי שזה נגד משהו מפורש להלכה שאסור לעבור(ואני לא מתיר שמישהו יפסוק לעצמו מתי לעבור ומתי לא אני לא זוכר שנאלצתי לעבור)ולגבי רצח בפ"נ העניין שפיט, ושכולם יטו גם אנשים שומרי תורה ומצוות לעשות את הדברים במסגרת החוק גם את העניינים ההלכתיים(בדרך כלל מתאפשר כמעט תמיד ולא ראיתי ממש הפוך) אומר גם אם לפעמים(בינתיים) והדבר ישתנה במהירות בגלל שכבר יודעים על עניין הקב"ה והתורה שהם אמיתיים, משהו שהוא לא על פי תורה (מבחינת האדם הניזוק), לא מבחינת איסור הליכה לערכאות (ולא כאן המקום להאריך) רוב המקרים בינתיים אונס, כל השומרי תורה ומצוות יכולים להטות להיות במסגרת החוק במיוחד במצב היום, (יש תקשורת,יש בחירות,ויש עוד אמצעים אחרים שכל אדם יכו להגן על עצמו מנזק אמיתי) אבל במקרים של דינים מאחורי הקלעים ולא יודעים מי הדיין כמה הוא יראה שמים, מה הוא שמע האם זה שהלכו אליו באמת מספיק חד לא לעבור על ההלכה בנושא עדויות לפחות בטעות(שלא נמנע מלהשתמש בעדויות פסולות ושמיעת לשון הרע)ושמיעת בעל דין שלא בפני ופסיקה בטעות וכו'..... ועוד הרבה יכול להביא לדברים רעים וגרועים, ואני מעיד שהדיינים שקבלו דינים(כאלה) מוחזקים כלא עושים דין כשר ואמיתי בנושא לחלוטין ברוב מקרים ולכן רוב ניזוקים ולכן פסולים לחלוטין בעבירה. יש מספיק כלים חוקיים בשביל לאפשר את שלום הציבור, עד שיחוקקו באופן רשמי חוקים בנוסח ההלכה, ואם יהיו מקרים ספציפים בטח ניתן למצוא להם פתרון עם קצת חשיבה. כמובן איני מדבר על דבר שאם ישמע בציבור: גם רוב הציבור ששומר תורה ומצוות ותלמידי חכמים איתם לא יסכימו בכלל שהדבר על פי ההלכה. ורבנים מקילים לאנשים ספציפים בסתר. וכאן אין כלל מקום להגיד ש"ההלכה" כך וחלילה להפר את החוק על פי הטענות השקריות שעל פי ההלכה במקרה הזה ניתן להפר את החוק, כי ההלכה אומרת כך, וכלל אינה מחייבת שכך הדבר. ולא שייך כלל לעשות דברים כאלה, ויש אמרה ששמעתי בעבר "אם תקל לאישה בהלכות שבת היא תגיעה לידי בישול בשבת". ב.האם אתה יכול לתת לו עונש על משהו אחר אם נראה לך שהעונש נכון מבחינה הלכתית ולהחליף את הכללים באמצע. לדוגמה(אינה אמתית\מדוייקת) מישהו התעקש: אם זה מותר הלכתית לאיזה איש מוסד אתה יכול להסוות את הכסף אם הוא מגיע לך על פי ההלכה בדרך אחרת ובמקרה הזה אולי הוא פסק לו שלא על פי ההלכה (מהרבה סיבות שזה כסף שלו שלא בפני הבעל דין השני). היינו שניתן לעשות מה שההלכה אומרת: גם אם זה נגד החוק, על ידי שמשקרים לחוק, ועל ידי אותו דיין שפסק: "אתה יכול לעשות" ומאותם טעמים על אותו דיין אצל דיין אחר ירא שמים באותה מידה על בסיס אותם הלכות אחד לאחד, בלי עירועור שזה אותם הלכות ושיטות, גם בהסכמתו שזה אותם הלכות. (כמובן רק להשוואה, כי צריך למנוע את הדין של אותו דיין מלצאת לפועל) ואז בו נשאל על אותו רב מה הדין של מישהו דיין שבועל נידות, ופוסק פסקים לאחרים כיאלו הוא רב כשר וגם עובר על איסור דאורייתא, האם אפשר לשים אותו כמה שנים בכלא לדוגמה: על בסיס תקנת בית דין לענוש שלא יעבור עבירה. (,כנגד- לדון אדם שלא בפני הבעל הדין השני , דנים אותו בפני דיין אחר שלא ישא לו פנים, וכנגד שלא שהבעל דין לא היה נוכח- לא יהיה נוכח, כנגד הסוג עדויות\הוכחות שדן שהיקל בהם שאינם הוכחות מוחלטות) כנגד שאישר לבצע על פיו ולא רק ליעץ מה ההלכה אלא לדון ולבצע(וסמך על כל מה שהיה לפני כך יעשו לו), מחפשים דיין שמורה לבצע על פיו- ומבצעים על פיו) כמובן לא עושים בפועל רק בודקים אם הוא יסתור את הדינים שהוא עצמו פסק: אולי הדיין הזה מסכים שעל גניבה או נידה או הליכה נגד הדת אפשר לשים לשים מישהו בכלא כמה שנים: אז לדוגמה פתאום מגיע אליו שוטר ואומר לו שהוא מאושם ברצח(כנגד האפשרות לשקר בערכאות חילוניות כשזה על פי דיין) השוטרים משקרים שרצח לא נכנס לעניין הוצאת שם רע כרגע כי שאלו דיין אחר עליו, שהוא בועל נידות(דוגמה בלבד לא דברתי על מקרה אמיתי כזה) ואמר שאפשר "לשים במקום הסיבה האמתית סיבה אחרת" כי הממשלה לא מסכימה להכניס לכלא על נידות ויסגרו אותו איזה כמה שנים בלבד להרתאה. או שאין להם אפשרות לשים על אותו עניין מסיבות שונות. וגם כמו שהוא דן שלא בפני ככה דנו אותו אצל דיין אחר שלא בפני. ואז כל הדיינים נזהרים מכל הקולות שלהם: א.שהם לא דנים שלא בפני, יותר נגמר הסיפור כי צריך לשמוע את הצד שני ב. הם לא מסכימים יותר לשקר בכלל, גם אם באופן וודאי ומוחלט האדם צודק מבחינה הלכתית. כמובן שלא יכנס על רצח, אבל רק ככה ששמים את המצב על הבנאדם הוא יודע לפסוק את הדין אחרת, בתור משל, האם במידה והמצב היה עליך היית פוסק את הדין כך באותם מקרים. א. האם באמת במקרה של כספים אני יכול להורות לבנאדם את ההלכה ? שצד שני לא בפני? ב. האם במידה ואני מפסיד ראיות של אדם אחר אני יכול לתת למישהו אישורים כאלה? האם אני יכול לתת אישור לשקר למדינה בכלל? ואז אולי עוד אנשים עם היתרים דומים ישקרו למדינה וגם אני וחברי לא דע את ההבדל מה היה באמת, ויש להם רבנים או דיינים(שלא מתאים לו שיפסקו לו את הדין בכלל שהקילו לו לשקר גם לאותו דיין שנתן להם היתר לשקר כמו פעם שעברה לאחרים ואז ישקרו לו ולחברים שלו באותו אופן) ולא יכיר את הפרטים על מה התירו לשקר, ורק יודע שמשקרים, ולא יכול לחלוק כי לא מכיר את ההיתר). ולכן אני אומר אין היתר לשקר כלל בשום עניין (ואם זה אונס גמור פיסי ולפי כל הדעות זה אונס גמור) לשקר עד שיוכלו להגיד את האמת וגם להעיד מה היה האונס לכולם ולתת לכולם לבחון את העניין. ולכן גם היתר לעבור על החוק, בשום עניין, במיוחד לעובדי מדינה, כי אמור להתאפשר לשמור את ההלכה באופן מלא כם עלפי חוק היום וודאי יותר מפעם, ואם יש דברים קטנים שלא תיקנו עדיין צריך לפנות לכנסת בעניין. ודי בטוח שאם חיפוש קל ימצאו את הדרכים לעשות את הדברים בלי לעבור על החוק המפורש. ואם לא לעלת את זה לדיון ציבורי.